Excerpted from Birkat Yitzchak – Chidushim U-ve’urim al HaTorah by Rabbi Menachem Genack
פרשת קורח
א
קורח דתן ואבירם מרדו במלכות משה
עיין ברמב”ן בתחילת הפרשה שכתב שקורח לא מרד נגד משה קודם, מפני שהעם היו אוהבים את משה כנפשם ושומעים אליו, ואילו היה אדם מורד על משה בזמן ההוא היו סוקלים אותו, ולכן סבל קורח גדולת אהרן וסבלו הבכורים מעלת הלויים וכל מעשיו של משה, אבל בבואם אל מדבר פארן ונשרפו באש תבערה ומתו בקברות התאוה רבים, וכאשר חטאו במרגלים לא התפלל משה עליהם ולא בטלה הגזרה מהם, ונגזר על כל העם שימותו במדבר, אז היתה נפש כל העם מרה והיו אומרים בלבם כי יבואו להם בדברי משה תקלות, ואז מצא קורח מקום לחלוק על משה וחשב כי ישמעו אליו העם. עכ”ד
.וכן עיין ברמב”ן (טז, ד ד”ה ויפול על פניו), וז”ל: “ולא ויפלו – כי אהרן במוסרו ובקדושתו לא ענה דבר בכל המחלוקת הזו, ויהי כמחריש וכמודה שמעלת קורח גדולה ממעלתו, אבל הוא עושה כדבר משה ומשום גזירת מלך”, עכ”ל
והנה מבואר מדברי הרמב”ן שקורח באמת היה חולק על משה, ונחשב מורד במלכות, שהרי למשה רבינו היה דין מלך כמבואר בגמ’ זבחים (קב, א) ובקרא “ויהי בישורון מלך” דקאי אמשה רבינו (עיין שמות רבה פר’ מח סי’ ד). והנה דתן ואבירם שנצטרפו לעדת קורח לחלוק על משה, כבר קודם בחירת משה היו חולקים עליו בנקודה הזו באומרם: “מי שמך לשר ושופט עלינו” (שמות ב, יד), דהיינו אין לך דין מלך, וכלשון דאז אמרו עכשיו ג”כ בחולקם על משה: “כי תשתרר עלינו גם השתרר” (במדבר טז, יג). וכן עיין ברמב”ן שביאר, וז”ל: “אמרו: המעט ממך כי עשית עמנו רעה גדולה להמיתנו במדבר שהיינו ראויים לרגום אותך, כי תשתרר עלינו אפילו שררה מועטת לשלוח לנו לעלות לפניך, כל שכן שתמלוך ותתנשא עלינו”, עכ”ל
והנה נאמר: “ויחר למשה מאד ויאמר אל ה’ אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעותי את אחד מהם” (במדבר טז, טו), ועיין ברמב”ן (ד”ה לא חמור אחד מהם נשאתי), וז”ל: “אמר מה שררה אני משתרר עליהם, כי מעולם לא לקחתי מהם אפילו חמור אחד לעשות צרכי כדרך המלכים או השרים, כי זה משפט המלוכה דכתיב (ש”א ח, טז) ‘ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו’. וזהו הטעם של אונקלוס [שתרגם על אתר “נשאתי” -] “שחרית”, שכך נקראת אנגריא של מלך – ‘שחוור’. הזכיר הדבר הקטן שבדיני מלכות, וחזר ואמר ולא הרעותי את אחד מהם, לשומו במרכבתי ובמלאכתי כאשר יאות למלך, או להטות דינו ולבזות על כבודו, כי כלל על הרעות כולן”. ונמצינו למדים, שמרע”ה טען שאף שמדיני מלך היתה לו זכות לנהוג בכל שררת מלך, וכפרשת המלך, מ”מ הוא לא נהג בשררה, ודתן ואבירם אמנם מרדו במלכות כמו קורח
[ועיין בספר בראשית (לז, יז) שכשהאחים לקחו את יוסף היו בדותן, ואף הם לא קבלו את עול מלכותו של יוסף, ומלכות יוסף כמו מלכות משה, נתייסדה על בסיס גדלותו ורוממותו, ויש רמז בשם המקום “דותן”, שדתן הוא הוא החולק תמיד על מלכות משה]
.זו הסיבה שחז”ל קבעו כהפטרה לפרשת קרח את בקשת העם למלך כיון שמאסו בשמואל, אף שהיה לו דין מלך והיה נביא גדול, וזה מקביל לסיפור של המרידה ע”י קורח ודתן ואבירם במלכות משה
