Excerpted from Rabbi Menachem Genack’s Birkat Yitzchak Chidushim U-ve’urim al HaTorah
פרשת כי תבוא
ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת
ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם ואמר כל העם אמן (כז, כו)
“כאן כלל את כל התורה כולה וקבלוה עליהם באלה ובשבועה – לשון רש”י, ולפי דעתי כי הקבלה הזאת שיודה במצות בלבו ויהיו בעיניו אמת ויאמין שהעושה אותן יהיה לו שכר וטובה והעובר עליהן יענש ואם יכפור באחת מהן או תהיה בעיניו בטלה לעולם הנה הוא ארור אבל אם עבר על אחת מהן כגון שאכל החזיר והשקץ לתאותו או שלא עשה סוכה ולולב לעצלה איננו בחרם הזה כי לא אמר הכתוב אשר לא יעשה את דברי התורה הזאת אלא אמר אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות כטעם קיימו וקבלו היהודים. והנה הוא חרם המורדים והכופרים. ובירושלמי בסוטה ראיתי: אשר לא יקים, וכי יש תורה נופלת, ר”ש בן יקים אומר זה החזן … ואמרו על דרך אגדה: זה החזן שאינו מקים ספרי התורה להעמידן כתקנן שלא יפלו. ולי נראה, על החזן שאינו מקים ספר תורה על הצבור להראות פני כתיבתו לכל כמו שמפורש במסכת סופרים שמגביהין אותו ומראה פני כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו שמצוה לכל אנשים והנשים לראות הכתב ולכרוע ולומר וזאת התורה אשר שם משה וגו’, וכן נהגו”. אלו דברי הרמב”ן ז”ל (כז, כו).
ומבואר בדברי הרמב”ן שנקט שהציווי “ארור אשר לא יקים” אינו מתייחס לקיום המצוות אלא לעניני אמונה ובטחון בה’ וחשיבות התורה. וביאר בזה הרמב”ן דהיינו להראות הכתב לציבור בעת ההגבהה, שענינה הוא להראות לציבור שחיינו מרוכזים סביב לתורה. ועל דרך זו יש ג”כ לבאר את דברי הירושלמי שע”י הכריעה ואמירת וזאת התורה וגו’ מראה הציבור שהתורה היא מרכז חיינו. ולפ”ז מובן שפיר מה דקאמר הגמ’ במגילה (לב, א) דהגולל ס”ת “קיבל שכר כולן”, דהגולל ספר תורה יש בידו לא רק קיום מצות תלמוד תורה כמו שיש לעולים אלא דיש לו קיום של החזקת התורה ולכן נוטל שכר כנגד כולן. וממו”ר מרן הגרי”ד זצ”ל שמעתי שהטעם שהגולל נוטל שכר כולן, הוא משום שגדול שימושה יותר מלימודה (ברכות ז, ב), שהגולל שמשמש התורה גדול מהקורא שהוא לומדה.
