Excerpted from Rabbi Menachem Genack’s Birkat Yitzchak Chidushim U-ve’urim al HaTorah
פרשת במדבר
א
השראת השכינה על הר סיני ולדורות עולם
הרמב”ן כותב בהקדמתו לספר במדבר: “אחר שביאר תורת הקרבנות בספר השלישי התחיל עתה לסדר בספר הזה המצות שנצטוו בענין אהל מועד וכבר הזהיר על טומאת מקדש וקדשיו. ועתה יגביל את המשכן בהיותו במדבר כאשר הגביל הר סיני בהיות הכבוד שם צוה והזר הקרב יומת כאשר אמר שם כי סקול יסקל, יצוה ולא יבואו לראות כבלע את הקדש ומתו כאשר הזהיר שם פן יהרסו אל ה’ לראות וגו’. וצוה ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח כאשר אמר שם וגם הכהנים הנגשים אל ה’ יתקדשו וגו’ והכהנים והעם וגו’ והנה צוה איך תהיה משמרת המשכן וכליו ואיך יחנו סביב ויעמוד העם מרחוק והכהנים הנגשים אל ה’ איך יתנהגו בו בחנותו ובשאת אותו ומה יעשו במשמרתו וכבוד לו כמו שאמרו אינו דומה פלטרין של מלך שיש לו שומרין לפלטרין שאין לו שומרין”.
והנה דברי הרמב”ן כאן מבוססים על היסוד שכבר יסד בפרשת תרומה שהקדושה ששכנה על הר סיני הועברה למשכן, ועצם תבנית המשכן מראה על מעמד הר סיני, הכרובים של זהב מרמזים על האש שירדה על ההר, והפרוכת דומה לערפל שסיבב את ראש ההר, וכשם שבני ישראל חנו סביב להר סיני כן לדורות סביב המקדש הוי קדושת מחנות, מחנה שכינה, לויה וישראל – וכן כאן בהקדמתו הראה על הדברים המקבילים בין סיני למשכן, זה לעומת זה.
וביתר ביאור, הרי לשיטת הרמב”ן בכל החומש ישנו לבד מפרטי תרי”ג המצוות, תיאור ה’מפגש’ בין השכינה לעם ישראל [וראה מה שהרחבנו בזה בתחילת פרשת בראשית], לכן כתב בהקדמתו לספר שמות, שפרשיות בנין המשכן נכללות בספר שמות שהוא ספר הגאולה, ולא נשלמה הגאולה ממצרים עד שחזרו למעלת אבותם, שהשכינה היה שורה עלי אהליהם של האבות, שהם הם המרכבה. נמצא שספר בראשית שהוא ספר תולדות האבות מדבר על השראת השכינה באהליהם, וספר שמות גם הוא מדבר בענין המשכן, וספר ויקרא הוא כולו ענין של עבודת המקדש, וגם ספר במדבר הוא מאותו ענין וכפי שביאר הרמב”ן בהקדמתו.
ושורש דעת הרמב”ן בענין קדושת המשכן הוא, שלא יתכן שקדושת השראת השכינה שהיתה במעמד הר סיני תופיע לשעה קלה כאירוע חד פעמי, אלא שהיא יסוד וענין לדורות. ולכן קדושת המקדש, שהיא מפני השכינה – להרמב”ם (פ”ו מהל’ ביהב”ח הט”ז), הויא קדושה עולמית ששכינה אינה בטילה. ולכן להרמב”ן יש מצוה לדורות לזכור תמיד את מעמד הר סיני. ודו”ק. [וספר דברים הוא ענין אחר, דמשה מפי עצמו אמרו, ולכן הוי ‘משנה תורה’, ואינו מסדר זה.]
והנה לפ”ז יובן מדוע אנו נוהגים לקרוא פרשת במדבר קודם חג השבועות, כי יסודו של ספר במדבר הוא שענין מעמד הר סיני אינו כלה אלא מצוי לדורות, ואף בנסיעתנו והליכתנו במדבר הוא אתנו.
