Excerpted from Rabbi Menachem Genack’s Birkat Yitzchak Chidushim U-ve’urim al HaTorah
פרשת לך לך
שורש הפירוד בין אברהם אבינו ללוט
ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה (יג, א)
שמעתי ממו”ר מרן הגרי”ד הלוי סולובייצ’יק זצ”ל, שבפסוק זה אנו רואים שינוי ביחס שבין לוט לאברהם, שהנה בתחילה כתיב (יב, ה): “ויקח אברהם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן, ויצאו ללכת ארצה כנען, ויבאו ארצה כנען”. והרי קודם ירידתם למצרים לוט הוא תלמידו של אברהם והולך אתו. ועל כן בפסוק זה לוט מוזכר קודם הרכוש מפני שהוא מבני ביתו של אברהם, ועדיין מאמין בחזונו של אברם והולך אתו ארצה כנען.
אולם כשעלו ממצרים רואים שיש כבר מרחק בין לוט לאברהם, דכתיב (יג, א): “ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו, ולוט עמו הנגבה”, הרי כאן הרכוש של אברהם – “כל אשר לו”, מוזכר קודם ללוט. וכן משמע מלשון “ולוט עמו”, שלוט רק נוסע באותו כיוון של אברהם, אבל אינו עוד מבני בריתו ואינו משתתף עוד בהשקפתו. וכנראה השינוי ביחס של לוט לאברהם הוא כתוצאה מהיותם במצרים; לוט התרשם מהעושר והגדולה של מצרים, וחמד את אשר ראה במצרים, וזה היה הגורם לפירוד הדעות בין לוט לאברהם.
וכך אנו רואים שכשבאה השעה להפרד לוט מאברהם, דכתיב: “וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כולה משקה לפני שחת ה’ את סדום ואת עמורה כגן ה’ כארץ מצרים בואכה צער” (יג, י) – בעיני לוט, ארץ מצרים היתה כגן ה’. בפסוק זה באים לידי ביטוי מחשבותיו והשקפתו של לוט, על אף שלפי האמת לא היתה כארץ מצרים לרוע, מבחינה רוחנית, מ”מ בעיני לוט דמתה מצרים לגן ה’.
הפירוד בין לוט לאברהם היה על רקע חילוקי דעות, וכפי שאפשר לשפוט מכך שהריב בין רועי מקנה אברהם לרועי מקנה לוט היה במיוחד על עניני דעות. רועי לוט היו גוזלים משדות אחרים, כמפורש ברש”י (יג, ז ד”ה ויהי ריב), וז”ל: “שהיו רועיו של לוט רשעים ומרעים בהמתם בשדות אחרים ורועי אברם מוכיחים אותם על הגזל”, עכ”ל. וכן אפשר להבין ממה שאברהם אמר ללוט: “אל נא תהי מריבה ביני וביניך ובין רועי ובין רועיך כי אנשים אחים אנחנו” (יג, ח), לשון ‘מריבה’ הוא יותר חזק מ’ריב’, ומשמעותו היא מחלוקת בדעות והשקפות, והיא שעמדה בין הרועים (עיין במלבי”ם).