Excerpted from Rabbi Menachem Genack’s Birkat Yitzchak Chidushim U-ve’urim al HaTorah
פרשת משפטים
בגדרי דין בשר בחלב
לא תבשל גדי בחלב אמו (כג, יט)
עיין בספר ‘מפניני הרב’ (עמ’ קנב) שנשאל הגר”מ סולובייצ’יק זצ”ל, אם מותר לבשל בשר בחלב שלא לצורך אכילה, אלא על מנת לעשות עמו ניסוי מדעי. והשיב דמדברי הרמב”ם משמע דשרי, שכתב (הל’ מאכ”א פ”ט ה”ב): “לא שתק הכתוב מלאסור האכילה אלא מפני שאסר הבישול. כלומר, ואפילו בשולו אסור ואין צריך לומר אכילתו”. דלכאורה צ”ב, איזה ק”ו הוא זה, דמה ענין אכילה אצל בישול. ומזה משמע בפשיטות דאין איסור בבישול בשר בחלב אלא במקום שדעתו שמישהו יאכל את התבשיל. ואם אסרה התורה אפילו מעשה הבישול אשר הוא רק ההכנה לאכילת הבשר בחלב, כ”ש שאסרה התורה את האכילה עצמה. ומזה משמע דאין איסור בבישול בשר בחלב אלא במקום שאותו הבישול משמש כהכנה לאכילתו, ולפ”ז אין איסור במכוון לעשות עמו ניסוי מדעי.
וכעין זה כתב ג”כ הגאון מטשעבין, הג”ר דב בעריש וידנפלד זצ”ל, בשו”ת דובב מישרים (ח”א סי’ ל) דהיכן שכונתו בבישול היא לברר אם יש בו בב”ח לבל יכשלו, שפיר יש לצדד קצת להתיר, ע”פ מה שכתב הכסף משנה פ”א מהל’ טומאת מת ה”ב לא אסרה התורה לבשל בשר בחלב אלא כדי שלא יבוא לאכול. (ולדינא, עיין מש”כ בזה בביאורים שבספר בדי השלחן, יו”ד סי’ פז).
אכן נראה דדעת ספר החינוך (מצ’ צב) חלוקה בזה, שכתב, וז”ל: “משרשי המצוה, לפי הדומה שהוא כענין מה שכתבנו במצות מכשפה, כי יש בעולם דברים שנאסר לנו תערובתן בסיבת הענין שאמרנו שם. ואפשר שתערובת הבשר עם החלב במעשה הבישול יהיה סיבת איסורו מן היסוד ההוא. וקצת ראיה לזה לפי שבא האיסור לנו במעשה התערובת, אע”פ שלא נאכלנו, שנראה בזה שאין איסורו מחמת נזק אכילתו כלל, רק שלא נעשה פעולת אותו התערובת להרחקת אותו ענין שאמרנו. והזהירנו ג”כ במקום אחר שאם אולי נעשה התערובת לבל נאכלהו ולא נהנה בו, להרחק הענין, ואפילו אכלו מבלי שנהנה ממנו כלל לוקה, מה שאין כן בשאר כל איסורי המאכלות. וכל זה מורה שיסוד טעמו הוא מחמת התערובת, וכענין שאמרנו בכשוף”, עכ”ל. וממה דדימה החינוך איסור בישול לאיסור כישוף מבואר שעצם עשיית התערובת אסורה אף בלא שום שייכות לאיסור אכילה, וכמש”כ החינוך: “לפי שבא האיסור לנו במעשה התערובת, אע”פ שלא נאכלנו, שנראה בזה שאין איסורו מחמת נזק אכילתו כלל, רק שלא נעשה פעולת אותו התערובת”. ולפ”ז יש לומר דאף אם בישל בשר בחלב בכדי לבצע ניסוי מדעי, אסור.
והנה עיין בתרגום אונקלוס שתירגם “לא תבשל” בכל ג’ הפעמים – “לא תיכלון”, דהיינו המדובר בפסוק על איסור האכילה. וצ”ע, שהרי פעם אחת בודאי מדובר על איסור הבישול. ועכ”פ מבואר לפי אונקלוס דאיסור בישול שייך לאיסור אכילה, ואינם איסורים נפרדים דלא תליין אהדדי. ואפשר שמדברי התרגום אונקלוס יש סעד לדברי הגר”מ סולובייצ’יק זצ”ל, שאיסור בישול הוא הכנה לאיסור אכילה, ואם אין כונתו ע”י הבישול שיאכלנו, אינו אסור בבישול.
[ואפשר דיש נ”מ בזה לגבי בישול אחר בישול בבשר בחלב. ועיין מש”כ בזה בס’ גן שושנים ח”א (סי’ טז).]
