Posted on

Birkat Yitzchak – Balak

Excerpted from Rabbi Menachem Genack’s Birkat Yitzchak Chidushim U-ve’urim al HaTorah

 

פרשת בלק

א

אברהם ובלעם זה לעומת זה

ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר (כב, ו).

הנה לשון שלוחי בלק הוא כלשון ברכת ה’ לאברם, דכתיב: “ואברכה מברכיך ומקללך אאור ונברכו בך כל משפחת האדמה” (בראשית יב, ג). ופשר הדבר הוא, בלק החשיב את בלעם כשווה במעלה לדרגתו של אברהם אבינו, ובלעם עצמו ראה את עצמו כמתחרה באברהם אבינו, ולא במשה רבינו. אברהם היה נשיא אלקים וגדול בעיני כל העמים, וכן החשיב בלעם את עצמו שהינו כאברהם אבינו בדורו, שהיה נשיא אלקים וחשוב לא רק בקרב עמו בביתו ובחומותיו אלא נביא להמון גויים. אבל את משה רבנו החשיב רק כמנהיג של עם ישראל בפרט אבל לא כנביא ונשיא לאומות.

וכן מבואר ברש”י על הפסוק “ויקר אלקים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחות ערכתי ואעל פר ואיל במזבח” (במדבר כג, ד), שכתב: “את שבעת המזבחות, שבעה מזבחות ערכתי אין כתיב כאן אלא את שבעת המזבחות. אמר לפניו, אבותיהם של אלו בנו לפניך שבעה מזבחות ואני ערכתי כנגד כולן (תנחומא שם) אברהם בנה ארבעה, ויצחק בנה אחד, ויעקב בנה שנים. ואעל פר ואיל במזבח, ואברהם לא העלה אלא איל אחד”, עכ”ל – הרי שבלעם תפס את עצמו כמתחרה באברהם אבינו.

והנה עה”פ “ויחבוש את אתונו” (כב, כא) מביא רש”י: “שהשנאה מקלקלת את השורה – שחבש הוא בעצמו [את האתון], ואמר הקב”ה רשע כבר קדמך אברהם שנאמר: וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו (תנחומא)”. והמבואר בזה שהשכמתו של אברהם מוחזקת כמקבילה להשכמתו של בלעם. גם בזה התורה מראה לנו על כך שבלעם תפס עצמו כמתחרה לאברהם אבינו. ואע”פ שבודאי בלעם היה רחוק ממדרגתם של האבות הקדושים, הרי היו הם נשואי הערצתו – עיין ברש”י על הפסוק “כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו”, וז”ל: “אני מסתכל בראשיתם ובתחילת שרשיהם ואני רואה אותם מיוסדים וחזקים כצורים וכגבעות הללו על ידי אבות ואמהות (תנחומא)”.

והנה לפי מה שביארנו, יובן מה ששנינו בפרקי אבות (פ”ה מי”ט): “כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו, ושלשה דברים אחרים מתלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו, עין רעה ורוח גבוה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע. מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע, תלמידיו של אברהם אבינו אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא שנאמר (משלי ח, כא) להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא, אבל תלמידיו של בלעם הרשע יורשין גיהנם ויורדין לבאר שחת שנאמר (תהלים נה, כד) ואתה אלקים תורידם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך”. שלכאורה היה צריך התנא להציג חילוק בין בלעם למשה שהרי שניהם נביאים שוים (דלא קם כמשה בישראל אבל באומות קם והוא בלעם), וגם יובן מדוע באה ההקבלה במשנה בין תלמידי בלעם לתלמידי אברהם. אבל לדברינו א”ש, כי אמנם בלעם חשב את עצמו כמתחרה לאברהם אבינו, ושגם הוא כמוהו נשיא אלוקים.

והעירני בן אחי, הרב דניאל גנק שליט”א, שמצינו אותו לשון “שב למקומו” גבי אברהם ובלעם. באברהם, אחרי שה’ הבטיח לאברהם שלא ישחית את סדום אם יש בה עשרה צדיקים כתיב: “ואברהם שב למקומו” (בראשית יח, לג), וגבי בלעם, אחר שבירך את ישראל עוד פעם ולא היה יכול לקיים מחשבתו לקללם כתיב: “ויקם בלעם וישב למקומו” (במדבר כד, כה). ואחד מקביל לשני; אברהם רצה להציל עיר שלא היתה ראויה להצלה, ובלעם רצה לקלל עם שלא היו ראויים לקללה. ובדומה לאותו לשון של “וישב למקומו” מצינו גם אצל לבן, דכתיב ביה: “וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקומו” (בראשית לב, א), שגם לבן רצה להזיק ליעקב ולא הצליח, ובמדרש איתא (תנחומא סוף ויצא) שלבן הוא בלעם.

ובכל המקומות האלו דכתיב “וישב למקומו”, הכונה היא ששבו לדעתם ומצבם הקודם, ובלעם אף שלא הצליח לקלל את ישראל וראה שרצון ה’ הוא שעם ישראל יבורך, מ”מ “וישב למקומו” – עמד ברשעו ועדיין רצה לקלל את ישראל. וגם לבן רצה להזיק ליעקב ורדף אחריו, ולולא שמלאך ה’ בא בחלום ללבן ואמר לו: “השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב ועד רע”, היה עולה במחשבתו לעקור את הכל, אבל: “וישב לבן למקומו”, וגם כאן הכונה היא שעדיין עמד בדעתו להזיק ליעקב רק שלא עלה בידו. וכן הוא לעומת זה באברהם אבינו, שאף שלבסוף לא זכו סדום   עמורה ואחיותיהן להצלה, וכל העיירות נהפכו בגזירת נורא עלילה, מ”מ אברהם אבינו נשאר בתומו וצדקתו והאמין בה’ שמשפטו משפט הצדק והאמת, כמו שנהג בהתפללו להצלת סדום