Excerpted from Rabbi Menachem Genack’s Birkat Yitzchak Chidushim U-ve’urim al HaTorah
פרש
ת נח
א
חידוש העולם אחרי המבול הוא בריאה חדשה
המעיין היטב בלשון המקרא יווכח, שהתורה השוותה לשונה במעשה בראשית ללשונה בפרשת נח אחר המבול בשעה שנבנה העולם מחדש. ונציג את הדברים לפרטיהם.
“ויזכור אלוקים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלוקים רוח על הארץ וישכו המים” (ח, א); “ויסכרו מעינות תהום וארבות השמים ויכלא הגשם מן השמים” (ח, ב). והוא ניצב כנגד: “והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלוקים מרחפת על פני המים” (א, ב).
הפסוק: “והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים” (ח, ה) – עומד כנגד: “ויאמר אלוקים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן” (א, ט).
ומה ששלח נח את העורב והיונה – כנגד “ועוף יעופף על הארץ” (בראשית א, כ). ואז ברכם אלקים, כדכתיב (ט, ב): “ויברך אלוקים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו מלאו את הארץ ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמוש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו”, תוכן ברכה זו מקביל לברכה שנתן ה’ לאדם: “ויברך אותם אלוקים ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ” וגו’ (א, כח).
וכל זה, להראות שהעולם שאחר המבול היה נחשב בריאה מחודשת כבריאת העולם בבראשית.
ובמה שכתוב: “ומיד האדם מיד איש אחיו אדרוש את האדם” (ט, ה), באה התורה לרמוז על הריגת הבל ע”י קין, ולכן כתבה לשון “איש אחיו”.
